מסתבר שלא מעט אנשים נוטים לצייר את עולם ההפקות כמפחיד ומאיים במיוחד....
לפי סקר שערכתי מסתבר ש87.4% מהעונים על הסקר טוענים שעולם ההפקות הוא קשה להשגה.
ולעומת זאת, משאלון שערכתי פנים אל פנים עם כמה יזמות צעירות עולם ההפקות הצטייר כעיניי יותר כמו המכולת מתחת לבית שפתוחה 24/6.
אז למה נוצרה סטיגמה כלכך מאיימת?
עולם ההפקות בעצם הוא מקום לאמנות, לאמנות הנפש.
מקום הפתוח לכל אדם, נותן אפשרות לכל אחד להביע את עצמו, כישרונותיו ויכולותיו.
האם סטיגמה זו קיימת רק בציבור החרדי?
יצאנו לבדוק זאת שוב עם סקר נוסף, התוצאה הייתה מהימה.בציבור בחוץ לעומתנו, יש הרבה מקומות להראות את עצמם, כל אחד בין אם אמן ובין אם לא יכול להעלות את עצמו ולפרסם את דעותיו.
ומשום כך ציפינו לשמוע שהסטיגמה היא אצלינו ואצלינו בלבד.
אך גלינו שדווקא בגלל שבחוץ הכל פתוח, אז הסטיגמה יותר גבוהה וחזקה.
אז בעצם הבעיה היא לא רק אצלינו, ולאחר הסקר התוצאות הראו לנו שבעיה זו קיימת בחוץ פי חמישה.
אז איך בעצם ממקום של יצירה זה הפך למקום של פחד ואימה?
התשובה לכך היא- חוסר הערכה עצמית.
אז בעצם איך עובדים נכון כדי לסלק את הפחד והחששות?
הפחד בעצם נובע מהרגש, המעצור שיש לנו שמונע מימנו לקום ולעשות בא מהרגש.
אז איך מוציאים את הרגש מהמשוואה? פשוט מאד! עובדים מהראש.
עבודה מהראש, היא פשוט לקחת רצונות ולהפוך אותם למעשים, לדברים טכניים, למשימות והוראות.
דבר נוסף שעוזר, הוא שיתוף חבר.
כאשר משתפים אדם נוסף, זה יתן אמביציה לקום ולעשות כדי לא לאכזב או לגרום לחבר לחשוב שאנחנו לא עומדים במילה שלנו.
בנוסף, חשוב מאד לקבוע יעד.
כאשר נקבע יעד להגיע אליו, נהפוך אותו למשהו רשמי. זה ידחוף אותנו לנוע ולפעול מהר כדי להספיק את היעד שקבענו.
הרבה שואלים- מנטור? קאוצ'ר? לא מוגזם מדי?
אז התשובה היא לא. לא מגזם בכלל.
לקיחת מלווה היא שלב בסיסי שאסור לדלג עליו.
כדי שלקיחת המלווה תהיה אפקטיבית צריך שיענה על אחד מהתנאים הבאים:
1. המלווה עבר את המסלול בו את צועדת כעת.
2. המלווה עבר הדרכת קאוצ'ינג.
אם המלווה עונה על שתיהם מה טוב, אם לא גם אחד זה מעולה ואפקטיבי מאד.
ולסיכום- עולם ההפקות לא מאיים כלל, הוא מלא בקשיים נכון, אך אלו קשיים שמעצימים.
ולכן- אם אתן חולמות לעשות משהו, צאו מהסטיגמה ותוציאו את עצמכן לאור העולם.