מציאות מתעתעת, מותר? אסור? כן או לא?

את לא יודעת מה להחליט, אין בזה הלכות, ואין דינים. רק בלבול אחד גדול.
ללכת להפקה הזו? או לא ללכת? יש בעיית צניעות? או אין?
בעולם ההפקות יש סימן אחד גדול על כל נושא המותר ואסור...

עולם ההפקות מלא ומגוון, ישנם מפיקים/מפיקות שאינם שומרי תורה ומצוות, ישנן מפיקות דתיות וישנן מפיקות חרדיות.
וכך גם כל אנשי המקצוע העוסקים בתחום זה.
ולכן, בעצם נוצר לנו מצב של חוסר וודאות. כמו מן מבוך גדול, עם הרבה פניות, שלפעמים פניה אחת ניראת לנו כנכונה אך לאחר מכן אנו מגלים כי הגענו למבוי סתום... הגענו לדרך אל חזור במקרה הרע, ובמקרה הטוב אפשר לחזור אחורה ולנתב את דרכינו בפניות הנכונות.

כאשר אנו מקבלות פניה מהפקה או אנו מגישות מועמדות להפקה, אנו עדיין לא יודעות את הפרטים המדויקים אודות ההפקה, מי יהיה בצוות, והאם הכול לפי גדרי הצניעות או שמא חלילה לא.
לכן, חשוב מאד לברר ולבדוק את הפרטים לפני שאנו נכנסות עמוק עמוק לבוץ.
לפעמים, לאחר בירור מקיף, אנו מגלות כי ישנן כמה בעיות הלכתיות בהפקה...
ושם, שם מגיע הקושי.
לוותר? או לא לוותר? ללכת? או לא ללכת?
הלב מלא התחבטויות, מצד אחד זו הזדמנות להתקדם ולהתפתח, אבל מנגד עומד המצפון ולא נותן.
אנחנו פשוט עומדות בתוך המבוך, ומולנו סימן שאלה, אחד וגדול.

כאשר אנו נמצאים בכזה מצב, יש לנו רק דבר אחד לעשות- להיוועץ עם תלמיד חכם/מורה דרך.
לפעמים נקבל תשובה שתספק אותנו, אבל לפעמים התשובה גם תהיה לא לפי מה שרצינו, וזה מאכזב, וקשה מאד להתגבר.

אוסיף ואספר סיפור אישי, בתחילת דרכי בעולם ההפקות, קיבלתי הצעה מאד מפתה, לשחק תפקיד גדול ונוכח בהפקה מאד גדולה, אבל לאחר בירור התגלה לי כי חלקים מן ההפקה יועלו ויפורסמו באינטרנט.
לא ידעתי מה לעשות, ומה להחליט. ביקשתי מהמפיקה 3 ימים לחשוב על זה, היא הסכימה. עברתי 3 ימים קשים מאד, הרגשתי שהלב שלי נקרע לשניים.
רציתי לפרוק על דף את הרגשות הקשים של ההתלבטות, פניתי אל קלסר היצירות שלי, ומתוך הסח הדעת, התחלתי לעלעל בין הדפים.
פתאום מצאתי דף, תסריט קצר, של סצנה. שכתבתי שנתיים קודם, ובה אני, הדמות הראשית, ובסצנה מתקשרת אליי מפיקה ומציעה לי לשחק תפקיד גדול, אבל ההפקה תועלה לאינטרנט. אז יוצאים היצר הרע והיצר הטוב, ומתדיינים, רבים בינהם. לבסוף, אני עוצרת אותם ומחליטה שאני לא הולכת לזה, אני מתקשרת למפיקה ומודיעה לה שאני לא מוותרת על העקרונות שלי.
נסערתי, את התסריט הזה כתבתי לפני שנתיים, ומצאתי את זה עכשיו מתוך הסח הדעת, אולי זה סימן משמים?
התחלתי לבכות, לא ידעתי מה לעשות.
לבסוף, החלטתי. התקשרתי למפיקה, הודעתי לה שאני לא מגיעה.
זה היה לי קשה, מאד. 
ציפיתי שלאחר הויתור, יעשה נס ואקבל הצעה שוות ערך והכל יהיה בסדר.
אבל זה לא היה. חיזקתי את עצמי בכך שעשיתי את הדבר הנכון.
בדיוק שנה לאחר מכן, קיבלתי הזדמנות להעלות הצגה, זה היה לאחר שמחת תורה, לילדי הדרום.
תוך 3 ימים כתבתי הצגה, שירים, הכנתי תפאורה, תפרתי תלבושות.
ו..העלתי את ההצגה. ב"ה מרוב שהייתה הרשמה גדולה, פתחנו הרשמה נוספת. וכך יצא שהעלתי את ההצגה פעמיים רצוף. ולאחר מכן לקחו את ההסרטות שלה להקרין בעוד מקומות.
ומסקנה אחת מכל זה- ממעשה טוב לא מפסידים!
גם כשקשה, גם שזה ויתור שדורש המון כוחות נפש. אנחנו לא נצא נפסדים.

יש שיגידו, בסדר, לך זה קרה ומי אמר שגם לי יתרחש כזה נס?
אז יש לי הוכחה עבורכן.
תוך כדי כתיבת הכתבה, העברתי סקר בין שחקניות ונשים מתחומי הבמה.
כל העונות על הסקר ענו שהיו להן רגעי קושי שכאלה, וסיפרו על נסיונות בהפקה עם גברים, על הזדמנויות מיוחדות של עבודה עם תגמול גבוה, ועל מכשולים.
קבלנה חלק מן העצות שהן השאירו עבורכן:
"לבדוק לפני ששולחות תמונה או שואוריל האם זה תואם לרמה הרוחנית שלך מי עומד מאחורי זה היכן מתפרסם, להתפלל והכי חשוב להאמיןןןןן ופול הצלחותתת" "מהתחלה לפני שאת מכירה את ההפקה ואז כבר לא נעים לך להגיד לא תבררי הכל ותהיי חזקה בדעות שלך ככה לא ילחמו איתך על קטנות פשוט ידעו שאין על מה לדבר!!!!!"
"להיות בטוחה במי ומה שאת! להיות גאה בעצמך ולדעת שאת שווה הון גם אם את קרה ולא מסתחבקת עם כולם. להיות בקבוצה תומכת של שחקניות ואומניות ומפיקות שמתמודדות גם ולחזק אחת את השניה. לדבר על זה עם הבנות בהפקה שתהיו חזקות יחד. ותפילה לד'."
"להתפלל שיהיה לך אומץ לעמוד על העקרונות שלך. לזכור שיש לך גב חזק. הקב"ה איתך וכולנו מאחורייך!"